מוח – המדריך לפורץ?

בעולם הרפואה של היום קיים שימוש במוצר "בדיוני" – שתלים למוח.
שתלים אלו המוכרים כ – IPG (implantable pulse generators) או neurostimulators, שולחים אותות חשמליים לנקודות מסוימות במוח לצורך טיפול בהפרעות שמקורן במוח, כגון – פרקינסון, דיכאון עמוק, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ועוד.

שימוש "בדיוני" נוסף בשתלים יתחיל בקרוב – זיהוי זיכרונות, אחזור ואף שיפורם.
החיבור לשתל מבוסס על פרוטוקול בלוטות' סטנדרטי.
היתרונות לכך רבים – שחזור זיכרון לאדם שאיבד את זכרונו, שיפור זיכרון עצוב ואפילו למידה על תינוקות דרך זיכרונות ינקות.
אך עם הדבש מגיע העוקץ – כיאה למכשיר טכנולוגי מקושר לרשתות, תוקפי הסייבר כבר בהיכון.

על כן, חוקרים שילבו ניתוח תאורטי ומעשי כדי לחקור את החולשות הקיימות בשתלים אלו ומהם תרחישי הסיכון העלולים להיות מנוצלים על ידי תוקפי סייבר:

• חשיפה של תשתית הרשת – החוקרים מצאו חולשה בפלטפורמת ניהול מקוונת בנמצאת בשימוש של צוותי ניתוח. על ידי ניצול החולשה יכול התוקף לקבל מידע רגיש על הטיפול והמטופל.
• העברת הנתונים בין השתל, תוכנת הניהול והרשת אינה מאובטחת ומוצפנת – תוקף יוכל ל"השתלט" על השתל ולגרום למטופל כאב ואף שיתוק.
• שתלים רפואיים מחויבים בשליטה על ידי רופאים – בעת "חיבור מרחוק" יש צורך בסיסמה, ולכן השתל פרוץ לפרצת "דלת אחורית".
• התנהגות לא מאובטחת מצד צוות רפואי – מכשירים אשר נותרו עם סיסמת ברירת מחדל, שומשו לגלישה באינטרנט ואף להורדת אפליקציות.

על פי הערכות, תוך 5 שנים מדענים יהיו מסוגלים להקליט זיכרונות, לשכתבם מחדש ולהחזירם למוח. עשור מהיום צפוי השתל המסחרי להופיע בשוק, ותוך 2 עשורים תהיינה טכנולוגיה מתקדמת אשר תאפשר שליטה מלאה על המוח.
בהתאם לכך יתחילו איומים חדשים מצד תוקפי סייבר כגון גניבת זיכרונות, מחיקתם ואף "נעילה" של זיכרונות ודרישת תשלום כופר בתמורה לשחרורם.

אז אולי נצליח לזכור את כל החומר לבגרות – אבל כנראה יהיה מי שידאג למחוק אותם.

למידע נוסף ראו מקור:

האם פושעי סייבר יכולים לפרוץ למוח האנושי